פרלה
__________________________________________________
__________________________________________________
__________________________________________________
לפני חמש שנים זהר יולס (שלוש תמונות מעבודותיה הנפלאות שזורות בין המילים),
סיפרה לי על אשה שעלתה לארץ לפני כמה שנים ומחפשת עבודה,
חברותית ונמרצת ויעשה לה טוב לצאת לכמה שעות מהבית ולהיות בין אנשים
(אני סומכת על זהר, היא רואה אותי מאז שהייתי צעירה ומבינה מי אני...)
מעולה אמרתי וקבענו יום שהחברה החדשה תגיע עם זהר, נכיר והיא תתחיל לעבוד איתנו.
יש רק עניין קטן, זהר אמרה, אין לה רכב שיסיע אותה למרחביה...
זו בהחלט בעיה לא פשוטה, אבל אפשר למצוא לה פתרון.
יופי, קבענו, זהר אמרה.
וגם המשיכה...קוראים לה פרלה, היא דוברת ספרדית, היא בת 77,
תודה ולהתראות.
מה???? איך אני תמיד מסתבכת? איזו חוצפה להפיל עלי כזו אחריות.
זו עבודה פיזית, אם היא תמעד? מה עלול לקרות לה?
מה הציפיות שלי בתור מעסיקה מאישה מבוגרת? באיזו שפה נתקשר?
האם אצליח גם לדרוש וגם לכבד כראוי?
מה חברת הביטוח תדרוש עבור עובדת מבוגרת?
בחווה עובדים חבר'ה אחרי צבא, משתקמים בתהליך יציאה לעצמאות, עובדים זרים,
שתי מנהלות כל כך שונות בגישתן,
איך כולם יקבלו אותה? איך היא תקבל אותם? זה לא יערער את האיזון שרק נוצר?
כל כך כעסתי על עצמי שלא בחנתי את התמונה השלמה לפני שהסכמתי.
החווה הייתה רק בת שנתיים, לא ניהלתי עסק בעבר, אני בתהליך למידה שרק התחיל,
הרגשתי כל כך רחוקה מלצעוד בבטחה בין הערוגות-לעובדים-ללקוחות-לבית-לעצמי,
מה זה לנהל עסק?
מה זה לנהל עובד יחיד?
מה זה לנהל קבוצת חבר'ה צעירים אחרי צבא עם אופק פרוש עד הודו?
מה זה לנהל אנשים משתקמים שנפלטו ממעגל העבודה?
מה זה לנהל את כולם ביחד, שכל אחד ירגיש שווה ותורם, שכולם ירגישו קבוצה ראויה
ושהעסק יצעד לאט ובטוח קדימה.
ולתוך המשוואה מלאת סימני השאלה הזו אכניס עוד גורם?
__________________________________
__________________________________
__________________________________
חמש שנים אחרי
ביום שישי חגגנו לפרלה יום הולדת 82.
כאן בארץ אנחנו המשפחה של פרלה והיא השמש של כולנו.
פרלה מגיעה אלינו לחווה קורנת מאושר כי יש לה לאן להגיע ויש אנשים שמחכים לה
היא עובדת מסורה וחרוצה, היא מעוררת השראה ויש לה תמיד מילה טובה בשביל כולנו.
אנחנו חבורה מגובשת בגלל הרבה סיבות ואחת מהן היא שכולנו אוהבים את פרלה ודואגים לשלומה.
היא הליידי שלנו וחשוב לנו שהיא תמיד תהיה שמחה.
________________________________________________
________________________________________________
________________________________________________
אני אסירת תודה לזהר כי היא לימדה אותי משהו שלא ידעתי,
היא הכריחה אותי להתמודד בעיקר עם הפחדים של עצמי.
לפני חמש שנים הרגשתי שהיא הניחה עלי משקולת כשבעצם היא הניחה עלי זר.
מאז נפקחו לי העיניים והרחבתי את נקודת המבט.
כשאני מחפשת עובד חדש לחווה אני לא פוחדת לפתוח את הראש, לא מפחדת מסיפורי עבר,
לא מפחדת ממחשבות, לא מפחדת ממה יקרה,
מפחדת מלפחד.
אני מקשיבה, אני שואלת, מסתכלת בעיניים, מנטרלת זמזומי רקע,
חושבת על שאר חברי החווה ורק מתחברת או לא מתחברת לאדם שמולי.
מן פלא אנושי שהפך אותנו לחבורת קסם בה כולם ערבים זה לזה ואוהבים זה את זה.
 
טוב השדה - הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

אגריאור - פיקוח ואישור של תוצרת ומוצרים אורגנים

מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר