הטוב הרע והמכוער

הטוב

אנחנו מפחדים מהקיץ.

ואפילו שכבר עברנו כמה כאלה, זה קורה לנו בכל שנה מחדש.

זו לא השהייה בחום, או העבודה הקייצית התובענית, לזה הגוף מתרגל במהרה

אלא הידיעה שהקלפים הטובים לא בידיים שלנו, השדה פשוט מקשיח מיום ליום

 

דלעות ערמונים נגועות בפטריית הקמחון,

אנחנו נאלצים לקטוף את מה שאפשר להציל ולהיפרד מהשיחים הפגועים

 

נפרדים מערוגות כרוב שהתייבשו

 

לא תמיד ההשקייה מספיקה

 

ותמיד השמש החמה מעודדת את הירק להנץ

 

ולפרוח

 

עבור החרקים פריחת הקיץ שונה מאוד מפריחת האביב

הצוף לא מצוי בשפע, מקומות המסתור מצטמצמים, רוב שעות היום עוברות במחסה

ולכן צריך להיות יעילים ובעלי תושיה

 

עוצרים לנוח על כל ספסל שנקרה בדרך כי לא ברור מתי העצירה הבאה. נמפית

 

 

מחפשים מצע הטלה לביצים, כזה שישאר ירוק מספיק זמן

כדי לספק מזון ואיזור מחייה עד להתבגרותם של הצאצאים. לבנינים

 

 

בקיץ יש מי שמנצל את המצב לטובתו

 

פריחת כרובית בורוד ובתוכה נקבה של תריסית ירוקה היוצאת למנוחה מיד לאחר הטלה.

התריסיות חורפות במסתור תחת עלים, כבר בסופו של החורף הן מטילות

וכבר בראשית הקיץ הן בוגרות וזוכות, כל נקבה, לשלוש הטלות משלהן עד לחורף הבא

כשבכל הטלה עד 100 ביצים.

בזכות הזריזות שלהן, אין להן כמעט מתחרים על מזון וקל להן להתרבות

 


אבל ממש לא לטובתנו

 

מזונה של התריסית הוא הצומח והיא אוהבת בעיקר ירקות מושקים ועסיסיים

 

 

לא כל הירקות מצליחים לשרוד את הקיץ

ואלה ששורדים משחקים איתנו ניצבים במשחק הכיסאות

מי יגיע ראשון? אנחנו? החרקים? הקיפודים הצמאים? הארנבות הרעבות? הציפורים?

 

לפנות בוקר ארנבת כירסמה בחסה

ובבוקר החרקים מגיעים לגמוע מים וגלוקוז המופרשים משולי העלים הנגוסים

 

 

גם איתנו הקיץ לא קל

ההשקייה המרובה קורצת לעשבי הבר והם צצים בהמוניהם אצל הערוגות שלנו

 

 

עבודת העישוב נעשית כמעט בלתי אפשרית

 

 

אבל במלחמה כמו במלחמה....ואנחנו ננצח!

 

 

מזל שיש משפחה שאפשר להתנחם בה- משפחת הסולניים.

זוהי משפחה שאוהבת להעמיק גוון שיזוף לאט ויסודי אל תוך הקיץ.

ראשונים הופיעו תפוחי האדמה הלבנים, האדומים והסגולים. פקעת עם תכונת נחמה

 

בשבוע הקודם שיחי החציל פינקו אותנו בחצילים נהדרים ואם הכל ילך על פי התיכנון

הם ימשיכו לשמח לפחות עד אוגוסט, אז וודאי כבר ייכנעו לחום ולמזיקים. כמונו

 

יש ביניהם שמזדהים איתנו עד כדי הצמחת אף וחבישת כובע. חכם שמש

 

עגבניות השרי מבשילות אשכולות לאט לאט,

ראשונה מבשילה העגבניה הבכורה, הקרובה לגבעול האם ואחריה בהדרגה כל אחיותיה

 

ואחרונים חביבים הפלפלים הצהובים והאדומים

מתחילים בפרח זעיר, לבן ומושלם

 

 

ממשיכים במשפחות דחוסות מוגנות פריט אחד על ידי השני במרכז השיח

ובעוד כמה שבועות תתחיל ההבשלה, הגוונים ישתנו והטעמים יעמיקו וימתיקו

 

 

קיץ.

ההליכה לשדה שבימים אחרים היא שביל התמסרות לקולות, לריחות, לצבעים, למראות

הופכת לצו השעה, להוכחת הספקים ותוצאות, לחובה מהולה בניחוח עסיס חמוץ ונרקב.

 

אנחנו כבר למדנו להכיר אותו ואנחנו עומדים מול חומו המעיק והמייבש ביראת כבוד.

הקיץ ממצה, מאסף, אוגר, צובר, מחסיר.

בשדה אורגני הוא המאפשר לאדמה לנוח, להתאפס, להתמלא בחלקיקי כוח זעירים

שעם טיפת הגשם הראשונה יתמלאו ויתפזרו אל רוחבה ועומקה של האדמה

ויהיו המרץ והחיות של העונה הבאה. הצמצום הוא מקור השפע.

 

את שטחי הקיץ שעבר שנחו מהסתיו ועד עכשיו כבר אפשר להתחיל להעיר

בשבוע שעבר הצנענו את השאריות היבשות אל תוך הקרקע

ובמשך שלושה שבועות נשקה והמים ישיטו באדמה את כל מה שנאגר בה

אחר כך, בין המינרלים נערסל את שתילי אמצע הקיץ וזו תמיד התרגשות גדולה

 

 

 

הרע

כבר כתבנו על הרע. אנחנו לא אוהבים לכתוב עליו כי זו דרך להיזכר בו שוב.

אבל גם הוא קיים אצלנו, בדמות בריונים, שיכורים, גנבים.

רצינו לכתוב שגונבים אצלנו כל שבוע אבל האמת היא שגונבים אצלנו כל יום.

ולא מדובר רק על חסה או שתיים, למרות שגם על כך יש לנו מה להגיד

וגם לא מדובר על אוכלוסייה נזקקת כזו או אחרת

ואם אנחנו נתקלים בכזו אנחנו עוזרים כיכולתנו ברצון רב ובאופן שוטף,

אבל עוד לא קרה שמי שגנב מהשדה התברר ככזה.

 

בזהירות רבה אנחנו משתפים בשלוש תמונות אבל יש אצלנו עשרות.

הגנבים לא חוששים מאיתנו או מהשומרים או מהמשטרה.

הם לא שייכים רק למגזר זה או אחר או רק לעדה כזו או אחרת

הם אנשים פרטיים שמרשים לעצמם לעשות בשלנו כבשלהם.

בחודשים האחרונים רוקנו אותנו מציוד חקלאי קל בשווי עשרות אלפי שקלים

התיק שנפתח נסגר מיד בגלל חוסר עניין לציבור.

בעינינו דווקא יש עניין לציבור בחיי חוק וסדר ורוגע וכבוד וביטחון

אבל אנחנו כנראה, כמו שאמר השוטר שביקר אצלנו: "סוג של רוחניקים"

וזו הסיבה שהגנבים לא מנסים להסתתר, הכל באור יום, בשעות העבודה.

השדה גדול ופתוח ואם אנחנו בחלקה א' אפשר להתפשר על קישואים ותירס מחלקה ג'.

הכי נוח להיכנס לשדה עם טנדר, אם הוא רכב שטח זה יותר קל,

בדרך רומסים ערוגות, שוברים ממטרות,

לרוב גם גונבים צינורות כי אם כבר הגענו...יש מקום בבגאז' ויש להם שוק,

ואם כבר שוק....באיזור אקולוגי מבאים את השקיות מהבית.

כאן הגנבים בחרו לחנות ממש על ערוגות הגזר,

פשוט ככה יותר קרוב להם להגיע אל ערוגות התבלינים.

 

העזנו לגרש? הזמנו תגובה אלימה ורועמת


 

 

והנה מכרה קבועה שמגיעה הרבה,

היא תמיד חייכנית ומברכת לבוקר טוב בזמן שאנחנו מגרשים אותה. דרך ארץ.

 

מי שמגיע אל השדה בכדי לגנוב לא מפחד מהחוק

ואחרי שבשנים האחרונות נפרדנו מתמימותנו אנחנו מעיזים לפסוק שבאמת אין ממה לפחד...

אבל אם ניקח את החוק לידיים...נסתבך. תעודת עניות.

 

והמכוער

בראשון שעבר כתבנו לכם על החוויה האלימה ביותר שחווינו.

קבוצת שיכורים עשתה מה שעשתה בשטח שסביבו ברושים מסתירים

ועליו מרבד סבוך של שאריות עלווה שקצרנו והיא כבר ממתינה מיובשת לקראת הטמנה בקרקע.

לא שמנו לב שהם שם וכשהגענו הפתענו אותם וגם הם הפתיעו אותנו בעוצמת האלימות

שתובלה בהשלכת בקבוקי וודקה ופחיות לעברנו ובאיומים שיציתו את השדה

מה שעורר את חששנו.

שלפנו את המצלמה, כי אם יש משהו שמרתיע בריונים בשדה זו הידיעה שמצלמים אותם

אבל הפעם הם לא ברחו אלא התנפלו עלינו וניסו לחטוף אותה בבעיטות.

המצלמה נשארה אצלנו אבל חבולה, אותה הצלנו אבל לא את התמונות.

כשהם התרחקו הגענו (כבר דבר שבשיגרה) לאסוף את כמויות הזבל שנותר במקום

ולצערנו הבנו ממה הם כל כך התגוננו.

 

 

זוהי תמונה של שאריות גופת כלב שהם שרפו והשאירו בתוך שק.

צירפנו אחת פחות מזעזעת ואנחנו מקווים שאנחנו עושים נכון שאנחנו משתפים.

זה הצד הכי מכוער שנתקלנו בו בכל השנים בחווה ובין כל הבריונים שפגשנו

וחשוב, כל כך חשוב שמשהו כבר יקרה בשדות וברחובות שלנו

ומי שצריך להתנער שיתנער

 

 

מצטערים שזהו המייל השבועי שלנו הפעם ועוד בתחילת שבוע,

אבל חשוב לנו להציף, לשתף ולשקף את כל הצדדים.


יש לנו גם סיכום-

אם תגללו שוב עד למעלה תראו שיש הרבה יותר שורות ותמונות של טוב

משורות ומתמונות של רע ומכוער ביחד.

 

השהייה שלנו בחווה ממלאה אותנו באושר גדול.

זוהי ברכה וזכות גדולה להתמסר למשהו שאתה מאמין בו וללכת בדרך פשוטה וישרה.

נכון, אנחנו חקלאים וקמעונאים וזהו מקום עבודה, אבל נוצר סביבו ערך מוסף-

בזכות החווה הכרנו חברים חדשים וביחד יצרנו קהילה מיוחדת במינה ואנשים נפלאים

שגורמים לנו לדעת שעל אף שכולנו חשופים לכל כך הרבה ידיעות מטרידות ומדאיגות

יש בסביבתנו גרעין טוב שמקיים חיים יצרניים ויצירתיים, שאכפת לו מסביבתו,

שמתחשב במה ובמי שיגיע אחריו, שאוהב לדבוק בטוב ושמפיץ ומרחיב אותו,

כל אחד בדרכו ובתחומו. אנחנו מוקירי תודה, מרגישים מבורכים

ומברכים לשבוע טוב בשיר נפלא של חנוך לוין

 

אני ילד בעיגול אור

לא באתי להרבה זמן,

חיבוק אחד או שניים,

שן חלב ואני חולף.


אני ילד בעיגול אור

עובר כמו נשיבת רוח,

משאיר איוושה בין

העלים, מרעיד לב.


אני ילד בעיגול אור.

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 

 
טוב השדה - הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

אגריאור - פיקוח ואישור של תוצרת ומוצרים אורגנים

מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר