אגלים קטנים וגדולים

על שבוע שהתחיל יבש ונגמר רטוב-

יום ראשון-

אחרי הקיץ הקשה הזה...איזו נחמה להגיע לשדה צעיר, נקי ומנוקד יהלומים,

לעלים שנפרסים ומרחיבים עצמם כדי לקלוט בלילות כמות אגלים גדולה.

כרוב סגול

 

אגלי הטל משמשים מקור ללחות עבור הצמחים ומקור שתיה לחרקים ולציפורים.

גננת הגן שביקר אצלנו היום הסבירה לילדים שהטל יורד מן השמים כמו גשם זעיר,

אך למעשה הטל נוצר בלילות בהירים חסרי עננות ורוחות מהלחות שבקרקע ובאוויר.

השמש מחממת את האדמה במשך היום והמים האגורים בה מתאדים.

בלילה האוויר מתקרר, כמות הלחות שהוא יכול לקלוט קטנה אז מתרחשת התעבות.

המים מתעבים על העלים שקרים יותר מהאוויר בצורת אגלי טל.

אגלי הטל נוצרים לא רק על צמחים, אלא על קינים, אבנים בפתחי מחילות, כוורות

פקעות זחלים וגם על קורי עכביש זעירים.

 

גומעים טל. לבנין הכרוב

יום שני-

משפחת אופיר הגיעה לאסוף מהחווה סל ירקות.

מוריה, ילדה מקסימה, מלאת שמחת חיים רצה אל השדה להתבונן בפרפרים החגים מעליו.

השדה המתמלא בעלי מצליבים מושך אליו רבבות לבנינים

שחגים כל יום עד אחר הצהריים מעל השדה. זהו מראה מרנין במיוחד

ואם אתם מגיעים כדאי לתת לחן המתרפרף מעל השדה לעצור לכם לרגע את הנשימה.

זוהי משפחה כל כך זריזה שקשה לנו לצלם אותה, אז שווה שווה להגיע ולראות.

כמו שלמטבע יש שני צדדים כך גם הלבנין מאלץ אותנו לשלם על המופע

הנקבה מטילה את ביציה הצהובות באשכולות גדולים על עלי המצליבים

כרוב, כרובית, ברוקולי, קולורבי, צנון, חרדל, גרגר....

הזחלים הירקרקים-צהבהבים בוקעים רעבים מאוד מאוד והם נוגסים מהתוצרת

עד שהם מגיעים לבגרות ואז הם מתגלמים.

ראשי כרוב רבים נפגעים, אנחנו לוקחים זאת בחשבון ומגדלים מעל הנדרש

עלי הברוקולי, הכרובית, הצנון והקולורבי הפגועים נגזמים,

זהו ממילא לא החלק אותו אנחנו אוכלים.

(האויבות של לבנין הכרוב הן הצרעות הטפיליות ברקונאי הלבנין וצרעתן הלבנין

הצרעה הנקבה מחפשת פונדקאי להטיל בו את ביציה,

בעזרת חוש הריח היא מאתרת זחל לבנין כדי שישמש עריסה לביציה ומזון לזחליה).

אם יש לכם גינת פרחים ואתם רוצים למשוך אליה לבנינים גדלו בה כובע הנזיר.

 

כרוב מכורסם

 

עלה ברוקולי נגוס

 

יום שלישי-

אלו ימים טובים לשדה האורגני. לירקות אך גם לעשבי הבר,

השפע פורץ בירוק מרפא מהאדמה שהיתה יבשה ועקשנית.

את הירקות שתלנו דרך ניילון פרוס, להקל עלינו את עבודת העישוב

אבל בין הערוגות נובטים עשבי הבר והיום מתחילה תורנות העישוב.

 

אני מתנדבת להיות ראשונה, כי שזה לא משנה לאן הגעת, ממילא לא תספיק.

אני מכריזה: "הולכת לעשב" ונעלמת לשעה בתוך הירוק הזה עם הריח הרענן והטעם.

 

יום רביעי-

נראה שאפשר כבר לנשום לרווחה עד הקיץ הבא.

לטייל ולהיפרד בכבוד ובתודה מערוגות הקיץ שליוו אותנו תקופה ארוכה

עכשיו הירקות כפופים, זקנים ועייפים.

בחרתי להיפרד בצילום אחרון מפלפלי הקיץ האדומים שנתנו לנו השנה כמות שיא

וכיכבו בסלים מתחילת הקיץ הארוך שעברנו ועד לסופו.

בעוד כמה ימים נתחיל לגזום אותם בהדרגה ערוגה ערוגה, במשך כשלושה שבועות,

עד ששיחי הפלפלים החדשים יבשילו.

אחר כך נרסק את השיחים, נצניע את הגזם הלח באדמה ונעזוב את חלקת הקיץ

למנוחה ולהבראה של חצי שנה לפחות.

 

יום חמישי-

עלי הסלק נראים כבר גדולים ובריאים.

אין רגע מאושר כמו הרגע שבו מגלים שהירק מוכן לקטיף

ואצל הסלק המוסתר זו תמיד הפתעה גדולה. שולפים סלקי חורף ראשונים!

את עלי הסלק אנחנו מסירים בשדה ומשליכים בין הערוגות,

בחורף הם יתפרקו לתוך הקרקע וישמשו מזון אורגני לשתילים הבאים.

 

יום שישי-

בשעות הבוקר המאוחרות גשם! יורה! משמעותי. מורגש...איזו הקלה! כמה שמחה!

 

לא נחגוג? ברורררר! ארוחת ערב אצל נטע.

אנחנו מקשקשים, מנשנשים, הילדים בשולחן ילדים על המרפסת

פתאום שבר ענן, ברד מטורף! מבלגן לילדים את השולחן. התרגשות של תחילת חורף.

 

יום שבת-

בוקר בהיר, גשמים לסירוגין. מוציאה את המגפיים מהארון.

פוגשת בוץ ושדה רחוץ (מרוב אבק קיץ כבר שכחתי מה כתוב על השלטים...)

 

לא רק אני כאן, עוד חברים מתבוננים....

השבילים השתנו, מקומות המסתור השתנו, מרכיבי הסעודה השתנו, מצעי הנחיתה השתנו

גילוי העולם מחדש-

 

חרקים רבים יוצאים מהקרקע, ומלאכת הצייד נעשית קלה מהרגיל- אכול כפי יכולתך!

 

אחרי ימים חמים ויציבים, כשיורד גשם פתאומי כמו זה הוא עלול לגרום לנזקים ולהצפה בקיני נמלים.

מסביב לפתחי הקינים מתרוצצות אלפי נמלים.

 

מנצלות את ההפוגה ואת השמש הנעימה.

יש הפועלות לתיקון הקן ויש הממהרות למלא מחסנים

יוצאות ללקט את מליוני הזרעים שהרוח הפיצה או אחרים שעכשיו נוחים להשתחרר מהצמח.

 

וזאת הכי חרוצה

 

פתאום קשה שלא לדרוך על מיליוני החיפושיות שהגיחו.

אבל הן מקלות עלי בערימת ילדים!

 

פגשתי בשתי אהבות גדולות שלי-

מושיות השבע חזרו בהמוניהן לשמח אותי.

 

וגם הפרפר שאני הכי אוהבת, כחליל.

זהו פרפר זעיר ועדין, כשכנפיו פרוסות הן מגיעות לכ-20 מ"מ בלבד.

הוא כמעט בלתי נראה ואז פתאום אני מגלה עצמי כשמסביבי להקה שלמה.

 

אושר. ואפילו לברד קשה להרוס את שמחת הגשם.

הברד הפתאומי יצר הרבה נזקים בעלים הרכים.

ערוגות חסה מחוררות.

 

ערוגות מנגולד קרועות-

 

עלי סלק פצועים-

 

אין חשש מפגיעה בסלק, ממילא אנחנו אוכלים את השורש.

החסות והמנגולד יתאוששו או לא, תלוי במזג האוויר...

אנחנו כבר מכירים את חוקי המשחק ומקבלים מצבים כאלה בשלוות נפש,

העיקר שלא יהיו עוד הרבה מכות ברד ומעכשיו גשם לסירוגין, שמש לסירוגין-

חורף ישראלי טוב ומשמח.

 

 

 

 

 

 
טוב השדה - הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

אגריאור - פיקוח ואישור של תוצרת ומוצרים אורגנים

מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר