עיצומו של חורף יבש

תחילת מרץ. אם לוחות שנה קובעים את סדר העונות אז אנחנו בעיצומו של חורף

ששיזף וצמצם אותנו, השאיר אצלנו רק 180 מ"מ גשם שטיפתו האחרונה נשאבה מזמן...

השדה חמים ויפה מרחוק ומקרוב כנימות ומזיקים שמנצלים את האביביות הנפלאה

שהגיחה מספיק מוקדם בשבילם כדי שיספיקו להעמיד עוד דור של צאצאים מעבר למתוכנן

כי בטבע כשטוב ושופע עושים ילדים.

 

כנימות על עלי מנגולד

 

מלאנתלפים כנימות על כרוב אדום

 

כנימות הגיעו אפילו לנבט קייל שתכנן לנבוט בחורף...קייל ביש מזל!

 

הכנימות מוצצות את המוהל המתוק שבעלה בעזרת מעין חדק,

את הסוכרים העודפים הכנימה מפרישה על העלים או הפרחים הפגועים,

זה מרגיש כמו דבק.

הכנימות מתגודדות ומכלות את עסיסיותו של העלה עד התנוונותו.

יחד עם זאת אנחנו רואים שהכנימות בוחרות פרטים בודדים מתוך ערוגה

ומתיישבות שם במושבות, כך קל יותר לסלק את הירקות הנגועים.

 

____________________________________________

 

 

"דובון הקורים" או "דובון האביב" הזריז כבר בערוגת החסה. והנענע. והבצל. והסלק.

עד שאסיים לכתוב את השורה וודאי יהיה גם פה, במשרד.

לפני כחודשיים הגיחו מהאדמה אלפי פרפרי דובון. תפקידם הפרייה והטלת ביצים.

הם כאן לשעות בלבד, אברי הפה שלהם מנוונים והם אפילו לא אוכלים- עושים עבודתם ומתים,

ענייניים! הספקתי לצלם הטלה בערוגת הפטרוזיליה המסולסלת,

בסיום התהליך הפרפר נפל אל הקרקע והפך כמו כל היצורים החיים לאדמה של הדור הבא.

 

מהביצים הזעירות בוקעים זחלים קטנטנים ורעבים שטווים מעליהם אוהל קורים,

ההתגודדות תחת היריעה מספקת להם מחסה מהשמש, מהגשם ושומרת על הטמפרטורה.

אוהל שנפרס בערוגת נענע. לא השאירו עלה אחד לתה...

 

הקטנים גדלים מהר, מגדלים שערות צמריריות.

שיטת העבודה של הדובונים ראוייה להערצה שכן הם גילו את יתרונות עבודת הצוות,
יחד עם האוהל הפרוס מעליהם מתקדמים בשבילים משלהם ובדרך מכרסמים כל מה שירוק

 

עזבו את הנענע, הגיעו לחסה

 

מתבגרים, הגיעו למנגולד.

מידי פעם הם יוצאים למסע צייד אישי ובשעות אחה"צ חוזרים ומתכנסים תחת הקורים.

 

תופסים ביטחון.

זחל גדול מכרסם עלה בצל. ביום הוא יסיים עלווה שלמה של פקעת בצל.

 

וזו כבר ממש חוצפה! בערב הם אמורים לחזור להתגודד מתחת לאוהל,

אבל יש מי שמרגיש שמתחשק לו גם ארוחת לילה.

 

עוד כמה שבועות הזחלים יתגלמו במעמקי האדמה עד הסיבוב הבא.

...

הילדים מאוד אוהבים לפגוש בזחלי הדובון, אתם מוזמנים לעשות זאת אצלנו בערוגות.

יש לזכור שאסור לגעת בדובונים, גם כי הם ממש לא אוהבים את זה

וגם כי שערותיהם חלולות ומכילות חלבון רעלי הגורם לגירוי על העור ובעיניים.

 

וכמו כל שנה זה הזמן לגננות ולגנן (לא שכחנו!) להגיע עם החבורה העליזה

לשעת סיפור של "הזחל הרעב",

אין כמו מחזה עיניים ופיקניק בשדה. (זוכרים? אנא תאמו איתנו).

___________________________________________________

 

מי מכיר את הפרח המקסים הזה? נכון שהוא נראה כמו ציור?

 

שמו עלקת. לא נשמע כמו מחלה?

אל תסתכל בקנקן.

זהו צמח טפיל שנביטתו מתקיימת בתגובה לחישת חומרים המופרשים משורשים שכנים

העלקת מחדירה איבר הנקרא מצץ אל שורש הצמח הפונדקאי ומוצצת משם את מזונו.

העלקת לא מייצרת פוטוסינטזה, לכן היא גונבת מהפונדקאי מים, מינרלים, סוכרים

ושאר חומרים אורגנים הנחוצים לקיומה.

זה גורם לפונדקאי לא להתפתח, או לא לייצר פרי או פשוט למות.

את העלקת פגשנו בחממת עגבניות השרי וגם ליד הפלפל. נעקרה למוות!

__________________________________________________

 

 

והנה כמה מראות יפים ויחודיים לעונה-

זרעי הכלנית נעטפים בציצית שערות, מה שיקל על הרוח לפזרם למרחק

 

פרח כרובית מתמסר לשמש-

הטמפרטורות הגבוהות הקשו על הכרובית להתפתח לכרובית,

היא נזכרה שהיא בעצם פרח והגישה עצמה לנו בברכת אביב צהובה.

 

דוחל שחור גרון, ציפור שיר שליוותה אותנו בתקופה האחרונה מסיימת לחרוף אצלנו.

עומדת על קנים בשולי השדה, רוטטת בזנבה ובכנפיה, צדה חרקים מהשדה

ומנעימה בציוציה היפים את שעות עבודתנו.

 

צרעת הפלך/פלכית בנתה את קינה על צידו המזרחי של עלה כרוב ירוק,

בדרך כלל ניתן למצוא אותה על קירות או חלונות מזרחיים בבתים.

 

הצרעה הופרתה בסתיו ונכנסה לתרדמת חורף,

שלא כמוה הזכר לא שורד חורף, גם לא חורף לייט כמו השנה.

הצרעה תשרוד שלוש שנים, שלושה מחזורים.

כשהאביב מגיע היא בונה קן גביעים משושים מקליפות עצים שהיא לועסת ומרככת ברוק

ולאותו מקום בדיוק היא תחזור לקנן שלוש פעמים,

(נכון, הצרעה הזו, שצילמנו מקננת על עלה כרוב ניחנה באיזושהי אופטימיות...)

היא מטילה ביציה בקן, מטפלת ברימות ומזינה אותן בחרקים,

הרימות יתפתחו לגלמים מהם יבקעו פועלות, זכרים ומלכות.

עם גיחת המלכות הצעירות והזכרים מתקיים מעוף כלולות שממנו חוזרות המלכות הצעירות מופרות,

נכנסות לתרדמת וחוזר חלילה...

 

 

וגם חרדלים.

לפעמים בלבן כמו שמלת כלה

 

לפעמים בצהוב מתכתבים עם ירוק. זיקית מצויה

 

לפעמים בצהוב מתכתב עם כתום. דנאית הדורה

 

בסוף החורף הניזמית לופתת בורוד עז.

ילד שלא יודע לצפצף עם ניזמית לופתת מוזמן לקבל אצלנו שיעור חינם...(-:

 

חיפושיות אביב מבקרות אצלנו, על עלה פטרוזיליה

 

השמיים מעל פרדס הפומליות...ללא מילים.

 

החוביזה נהפכת ללחם ערבי, תחילתו של קיץ

 

 

הטל בשעות הבוקר סמיך ויהלומי

 

תפוחי האדמה שלנו כבר נבטו ומחזקים עלוותם

 

פרח צנונית. כמה פשטות ויופי

 

 

תורמוסים. כמה אושר, איזה צבע!

 

הגיעה אלינו אורחת מקסימה לערוגת הסלרי. הלוואי שהייתי מבינה משהו בפטריות...

_______________________________________________________

 

החורף היבש השאיר אותנו עם ירקות חורף שלא התפתחו כראוי או פרחו מוקדם מהצפוי

ריסקנו אותם ואת החומר נצניע בקרקע, הוא יתפרק באדמה וישמש חומר מזין לסבב הבא

 

שלא בכל שנה בעונה הזו, את הזיתים והחיטה אנחנו משקים...כי אין ברירה.

 

ולקראת העונה הבאה חברת PIC Plast מקימה עבורנו חממות חדשות ושוות מאוד

 

מסיימים בתמונת השתבלות של בוקר

 

והשתבלות של בין ערביים

 

ובברכת שבוע של מראות יפים ושאיפות עמוקות וצלולות, כמו שדה אורגני נושם ומאושר

 

 
טוב השדה - הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

אגריאור - פיקוח ואישור של תוצרת ומוצרים אורגנים

מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר