זעמן הכרפס

שלום לכולכם,
אין זמן טוב יותר ללמוד על איזון וגיוון ביולוגי מאשר תחילת הקיץ
ואין מקום טוב יותר להבין את התהליך מאשר ערוגות הכרפס (סלרי).
ובשבועיים האחרונים, מרוב איזון, אני, שתפסתי מעצמי "אשת השדה" ו"זו שיורדת לשטח כמו כולם",
ממציאה תחבולות, מתחמקת ובלבד שלא אתקרב לערוגות הכרפס.

ערוגות הכרפס ריחניות וסבוכות במיוחד, אם מתכופפים לגובה האדמה ותוחבים את הראש לתוך העלווה בשעות הבוקר,לא רק שהאף מתמלא בניחוח אדמה ומרק של סבתא,
אלא לרגע נדמה שהגענו ליער הגשם. העלים הגבוהים,הקרירות, הצל המוחלט, טיפות הטל הכלואות, הלחות, גווני הירוק השונים...
לא רק אני גיליתי את פלא הערוגות, נמלים אוספות בשוליהן זרעים, חיפושיות בולעות את הכנימות הנמשכות ללח, הצפרדעים והחרדונים נוגסים במאות פרוקי הרגליים,
העכברים והחולדות מכרסמים מלמעלה, הערצבים והחולדים מכרסמים מלמטה...
אם שומרים על שקט ולא זזים, אפשר לצפות בהתרחשות המרתקת שעות.

השנה, חשבתי, כשאארח את כיתות ג', ד' לסיור של סוף שנת הלימודים, אוכל להציג את הפעילות הכרפסית הענפה. כולם יבינו מהו איזון וגיוון ביולוגי.
אבל כרגיל, שכחתי שוב צניעות. אני מוזמנת לצפות וללמוד אבל אני רחוקה מלהיות בעלת הבית.

לערוגת הכרפס הגיע בוס חדש וקבע גבולות ברורים, מקצה אל הקצה, לאורך שתי הערוגות הגדולות.
זעמן שחור בוגר, ענק, כשניים וחצי מטר (!), בטנו נפוחה ממכרסמים שנבלעו בשלמותם.
אני מכירה את הזעמנים, אנחנו נתקלים בהם לפעמים ובקיניהם עם הביצים הרכות המאורכות,
זהו נחש תת ארסי, אין מה לחשוש ממנו והוא מדביר ביולוגי משמעותי מאוד בלוחמה במכרסמים.
מה שאומר שהוא בצד שלנו... אבל הלו! הדברה ביולוגית, גיוון ואיזון...הזעמן הזה נראה לי יותר כמו זעמן מארץ הבשן,
כמו גוליית של הזעמנים, כמו אחד שבקלות יכול להתבלבל ולבלוע גם אותי.

כששאלתי על מה נכתוב במייל השבועי, כולם צחקו עלי: "תכתבי שאת מפחדת מסלרי",
אז הנה, בשביל לסתום לחברים פה את הפה! וגם בשביל להזכיר להם שגם השבוע הם אלה שיקטפו כרפס...
כתבתי ואני גם מתוודה: אני פוחדת מזעמני ענק (וקצת מקטנים). איילת.

 
טוב השדה - הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

אגריאור - פיקוח ואישור של תוצרת ומוצרים אורגנים

מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר