זבוב על הקיר

בשבוע שעבר סיפרנו על נוער עברייני שגונב יבול ומשחית את השדה

כתבנו מלאי תסכול מהנוער ומהחינוך החסר, ממוסדות החוק,

כל כך נצמדנו ליאוש, עד שחיסלנו עד תום את חצי הכוס המלאה

ונשארנו מיובשים.

תודה חצי שעה משליחת המייל ועד היום הגיעו אלינו עשרות טלפונים,

מיילים, מיסרונים של מילים חמות ומחזקות, עצות טובות

וחברים יקרים ותיקים וחדשים שמגיעים לסיבוב ערב בשדה

(ועוד מודים לנו על שעת האיכות שסיפקנו להם).

בשאיפת יחד החזרתם לנו את הרוח למפרשים

והזכרתם לנו כמה הדדיות, אכפתיות ורצון טוב יש סביבנו

ובעיקר כמה שאנחנו אסירי תודה שזכינו להיות בצד היפה של החברה.

ובקשר לגנבים-

ביום שישי בשעות הצהריים הם הגיעו שוב, שניים מהם קטפו

ושלושה זרקו עגבניות על יוטה בזמן שניסה לעצור אותם,

ארז הגיע עם טרקטורון, רדף אחריהם, צילם אותם והתעמת איתם,

היה צורך לאיים עליהם בשיטת המדרגות, מהקל אל הכבד-

הורים, קציני נוער ומשטרה- כל אלה לא ממש ריגשו אותם,

אבל כשארז הבין שיש לו עסק עם דור מתקדם של גנבים

ואיים שיפרסם תמונות שלהם בפייסבוק לכל העולם ואחותו...

זה כבר התחיל לעבוד והם הבטיחו שלא יגיעו יותר (אם יש תוקף להבטחה).

כנראה שפחד, אי ודאות וספק לגבי איכות התמונה, הם גורם מרתיע.

לכן בינתיים, מיום שישי יש רגיעה-

אנחנו שומרים את התמונות אצלנו ומקווים לנצור אותן אצלנו לעד

או לפחות עד שתהיה גירסה חדשה לפייסבוק.

גנבים מכל מיני סוגים יהיו תמיד, כך הבנו מזמן,

אבל הצקה לעובדים והשחתת יבול וציוד לשם הנאה לא נסכים לקבל

ואנחנו מקווים שהפרשה הזו לפחות מאחורינו.

_______________________________________

ובין הערוגות-

גל החום ששטף את היקום ואותנו פגע ברוב היבול

חצילים, פלפלים, מלונים ועגבניות צרובים מכוויות שמש,

בעמדת מיון הירקות הארגז המלא הוא זה הנמסר לבעלי החיים.

אבל למרות שהקיץ חם במיוחד, אנחנו כבר מרגישים ותיקים,

לא מתרגשים ומבינים שגם העונה הקשה היא חלק מהמעגל השלם.

אנחנו מגיעים לשדה לכמה שעות בבוקר וכמה שעות בערב

ונהנים לפגוש בו מכרות נחושת, מכרות זהב ומכרות פחם

נחושתית זוהרת על תפוח אדמה. בוקר.

נחושתית על עלה תאנה תופסת קרני שמש ראשונות

קורי עכביש מוזהבים מקבלים את הבוקר. מכרה זהב

אחר הצהריים מגיעים זבובים לפרק חומרים אורגניים תחת עץ התאנה.

מכרה עופרת-

חומיינים, אורי כדורי או בעברית כדרורונים מגיחים מהאדמה בשבע בערב

ומזדרזים...לאן? להתרבות. ובדרך מפיצים זרעים ומפרקים חומרים אורגניים.

מכרה פחם

הקיץ מזדרז לפרק מה שעל האדמה ולצבור חומרי בנייה פנימה

ומכריח גם אותנו להתכנס ולשמור כוחות קצת לבוקר וקצת לערב.

העבודה במכרות מחברת אותנו לשאלה של אשרת מיוקנעם:

כל היום אני מחכה שאלעד בעלי יחזור מהעבודה, אני פורסת מפה על השולחן בחצר,

כלים נאים, סלט מושקע, טחינה, פירות ולחם ביתי...

אבל עד שהוא מגיע- מגיעים מיליוני זבובים, מחרבנים על המפה,

יושבים על הסלט, עולים לי על העצבים ואלעד מקבל אשה-שטן.

נראה איך תתקנו את זה?

האמת? קטן עלינו! עזבי רגע את הזבובים

שמת לב כמה כיף לך שאת מתרגשת לבואו של מישהו? "בעל זבוב".

הזבובים באמת מהווים מטרד, בעיקר בקיץ כמו זה- חם ולח.

אז ככה אנחנו מרחיקים אותם משולחן האוכל שלנו-

מה שעובד הכי טוב הוא מאוורר, רוח המאוורר נעימה לנו ומרחיקה אותם.

אבל גם עציץ ריחן (בזיליקום) במרכז השולחן, צלוחיות עם חומץ,

שקיות מים תלויות מעל, כמה מקלות קטורת מסביב לשולחן,

טיפות שמן אקליפטוס על המפה ועל הצד החיצוני של קערת הסלט

ו...ניסיתם פעם שום כתוש בסלט? טעים, בריא ומרחיק זבובים-

עכשיו ודאי תגידי...מרחיק גם את אלעד.

ובכן...ברוח הרומנטיקה, גם לזה יש לנו תשובה-

"כשהזבוב אוהב ת'זבובית
תמיד הוא אומר לה,
חוזר ואומר לה
מכולן יפיפית".

יוסי בנאי

 
טוב השדה - הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

אגריאור - פיקוח ואישור של תוצרת ומוצרים אורגנים

מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר