חשיבה חיובית
חשיבה חיובית?
מבט אחד במגש שתילי העגבניות וחוסר האונים משתלט עלי
"מה קורה? מלחמה"? הנה האופטימי הגיע...
"למה שהעגבניות ירצו לגדול אם את מסתכלת עליהן ככה"?
גידול עגבניות בשדה אורגני לא מתאים לבעלי עצבים רופפים כמוני,
אני למודת קרבות בשדות אדומים,
השתילים עדינים וצריך לשתול אותם ברגישות,
אז יגיעו הערצבים, אחריהם הוירוסים, הכנימות, כוויות השמש,
ובעשרה קילוגרמים האחרונים יקננו עשי מנהרת העגבניה....
"כן, אני עונה, מלחמה"!
"אתה חושב שאם אפיץ אור ואהבה השיחים ישגשגו"?
"אולי כן ואולי לא. מה שבטוח אם את לא משנה גישה
אני לא רוצה שתרדי איתי לשדה"
כמה נשימות עמוקות, הכל עניין של החלטה, כוונות טובות!
ככה סיימנו לשתול שלוש ערוגות, הזדקפנו...
מבט אחד אחורה הספיק כדי להבין שהערצבים כבר כאן,
שתיל אחד ממוטט נגוס- שתיל שני לא.
שתיל מתמוטט לאחר שערצב אכל שורשיו
גישה חיובית אני מזכירה לעצמי....
מפזרים אפר שיקשה עליהם לנשום וממשיכים לשתול עוד ערוגה.
שתיל אחד נגוס ממוטט- שני שתילים לא, אוייב אכזר!
גישה חיובית....אני אהרוג אותם ברכות...
שותלים עוד ערוגה ועוד ערוגה ועוד ערוגה,
מרוב שומן הם יתהפכו על הגב למשך הזמן הנחוץ לשתיל עגבנייה להעמיק שורש...
ובינתיים מתחילים בתכנון המערכה השנייה-
המלחמה בעש העגבנייה- הטוטה אבסולוטה.
אנחנו תולים מסביב לחממות קטלני יתושים חשמליים
ועל העצים מסביב לשדה הפתוח תולים את תיבות הגידול שבנינו בימים האחרונים
לעטלפי החרקים

עטלפי החרקים הם יונקים קטנים השוקלים בין 3 גרם ל- 30 גרם,
ציידים מיומנים וזריזים התופסים חרקים גדולים וקטנים תוך כדי תעופה.

הם הטורפים העיקריים של עשים הפוגעים בחקלאות היוצאים לצייד בשעות החשכה
וצדים עד 75% חרקים ממשקל גופם במשך לילה אחד
זה אומר הרבה מאוד חרקים ..
עד סוף שנות החמישים של המאה הקודמת הארץ רוותה עטלפים
אז הכריז משרד החקלאות על עטלפי הפירות המצויים כמזיקים לחקלאות, גנבי פירות,
עמדה שהתבררה כשגיאה נוראה שכן תפקידו של העטלף הוא להפיץ את זרעי הפרי
וללא העטלפים לא היינו זוכים כלל לגדל פירות.
מה גם שהעטלף ממילא מעדיף פירות בר.
נקודה נוספת- עטלף אוכל רק פרי בשל מאוד ומכיוון שהפירות נקטפים בימינו בוסר
כדי שיחזיקו מעמד בתקופת השיווק (מיון, אריזה, יצוא, חלוקה...)
הם לא מעניינים את העטלף.
השמדת העטלפים כוונה נגד עטלפי הפירות אך פגעה קשות בכל סוגי העטלפים.
עם השמדתם התרבו החרקים המזיקים ואיתם גדל השימוש בקוטלי חרקים
המפוזרים בשדות והקוטלים גם את העטלפים.
בשנים האחרונות יש הבנה וניסיון לתקן את הטעות.
מאות תיבות פוזרו בארץ אך יעברו שנים רבות עד שהאוכלוסיה תתעצם
שכן קצב ההתרבות של העטלפים קטן (ולד לשנה)
איכלוס התיבות לא יקרה בין לילה אלא יחלוף זמן עד שריח עץ התיבה
יתמזג עם ריחות העצים בסביבה.
ברגע שהעטלפים יזהו את התיבה היא תשמש להם בית לשנים רבות
(עטלף יכול לחיות שלושים שנה)!
ואז....אז...בדיוק בשנה ההיא....
יבול העגבניות שלנו יהיה כל כך גדול שנזמין את הערצבים לספגטי ברוטב אדום.
_________________
ובעניין בתים לחברי החווה,
לקראת הקיץ תיבות הקינון שלנו מאוכלסות,
ביצים בוקעות, אמהות דוגרות...
למי שיכול אנחנו ממליצים לבנות כמה תיבות ולפזר בחצר,
זה אולי לא קורה מיד, אבל כשמגיעים דיירים
השכנים יהיו נאים בעינכם!
דררה מצויה, זן פולש המקשט לנו את האוויר בעשרות פריטים
צופית ויונק דבש בקן עבודת יד ובאהבה מעוררת קנאה
משפחת ציפורי דרור (אנקורים) שהשתלטו על שובך היונים
 
טוב השדה - הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

אגריאור - פיקוח ואישור של תוצרת ומוצרים אורגנים

מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר