להתערב בטבע

31.10.11

קצת על השבוע החולף וגם שתי דוגמאות למה עלינו להיזהר כשאנו מתערבים בתהליכים טבעיים.

בשבוע שעבר פנה אלינו בחור עם בקשה לעצה.

הוא הצליח להנביט זרעי קאפיר ליים ושאל אם כדאי לשתלם בעציץ או באדמה פתוחה.

הקאפיר ליים הוא עץ הדר קטן, עליו דו עלעליים,

טעמם ארומטי נפלא והם מתאימים לתיבול מרקים ומשקאות.

בארץ ניתן להשיג את עליו מיובשים בדוכני התבלינים,

אולם הגירסה המיובשת לא משתווה לטעם העלים הטריים.

מכיוון שעצי הדר נוחים מאוד להרכבה ונפוצים מאוד בארץ

העובדים הזרים המגיעים מתאילנד אורזים בחפציהם ענפונים קטנים של קאפיר ליים

ומרכיבים אותם על עצי הדר קיימים, טעם הבית...כמה פשוט!

ענפון של קאפיר ליים מורכב על חוש חש בעזרת סרט דביק פשוט

בשבילנו זוהי דוגמא נהדרת להסביר עד כמה צריך להיזהר כשמתערבים בתהליכים בטבע.

תאילנד משופעת במחלות הדרים, בינהן מחלת הגרינינג הקשה לטיפול

המופצת ע"י חרק הנקרא פסילה המפזר בדרכו מעץ לעץ חיידקים קטלניים.

אלפי פרדסים הושמדו בברזיל, באסיה ובפלורידה, שם תעשיית ההדרים קורסת.

ביולי השנה התפרסמה פנייה מהשירותים להגנת הצומח, מועצת הצמחים וארגון מגדלי ההדרים

לעזרה באיתור עצי קאפיר ליים והרכבות במגורי התאילנדים.

מאז כבר מצאנו כמה. אם גם אתם יודעים או נתקלים בכאלה...

ובחווה בקרים של רוחות מייבשות, ממתינים לגשם או לפחות לבקרים רוויי טל.

טיפות טל בשרניות המחלחלות במהלך הלילה מצמרת הירק ועד ליונקות השורש

ומספקות בשעות הבוקר לחות, מינרלים טעמים ויופי ובעיקר צלוחית שתייה לחרקים.

ככה אנחנו מתכוונים! אבל זו תמונה שצולמה בדיוק לפני שנה.

ובכל זאת...יש סימנים שעוד מעט החגיגה מתחילה,

התחזיות מבטיחות גשם, השדה החום מתכסה איים ירוקים שממלאים את החנות בריחות רעננים

וגם בכתמים אפרפרים-חומים-ירוקים מנומרים. הקרפדות.

את הקרפדה שקיפצה בכל גינה עד אמצע סוף השמונים, כמעט שלא פוגשים.

האדם הוא זה שפגע באיזורי מחייתה. הדברת חרקים, סלילת דרכים...

מלבדנו יש לה אוייבים נוספים, נחש המים המשובץ שנפוץ במקווי מים,

ובצעירותה נטרפת גם ע"י קרפדות בוגרות ואנפיות בקר.

אך רוב האוייבים הפוטנציאלים נזהרים ממנה כיוון שהיא מפרישה ריר ארסי מבלוטות על גופה.

בעונות יבשות היא מתחפרת בקרקע ובעונות רטובות היא יוצאת לשדה ומבשרת לנו שהגשם קרוב.

כמו בימים האחרונים.

בלילות הקרירים היא יוצאת לצייד ומשמשת עבורנו קוטל חרקים מיומן.

הימים היחידים שנראה קרפדות בצמדים הם אלו, טרום חורף,

הזכרים מקרקרים, פלג גופם התחתון במים, מה שממיס את הנקבות,

שנמשכות לשירתם הענוגה והמכשפת (בדיוק כמו סיפורי הסירנות מהמיתולוגיה היוונית).

הזכר שזכה בנקבה מטפס עליה ונאחז בה בעזרת רגליו בבית השחי.

התהליך נקרא חיבוק כלולות, במהלכו הנקבה מטילה ביצים והזכר מפרה אותן.

כעבור חמישה ימים השלוליות יתמלאו ראשנים קטנים.

הקרפדה היא דוגמא נוספת לשבריריות האיזון הביולוגי:

ב- 1935 הובאו אלפי קרפדות ממרכז ומדרום אפריקה לצפון מדינת קווינזלנד באוסטרליה

כקוטלי חרקים טבעיים שאמורים היו לגבור על חיפושיות ירוקות הגב המזיקות לקנה הסוכר.

הניסוי לא הצליח כיוון שהחיפושיות טיפסו לקצה קנה הסוכר, מקום גבוה לניתור הקרפדה.

אולם חרקים אחרים שימשו מזונם והקרפדות התרבו בקצב הרסני

והתמקמו באיזורי נהרות שם חיים הקרוקודילים.

אז מי חזק יותר בתחרות על איזור המחייה? קרוקודילים? כמובן שקרפדות,

שצימצמו את אוכלוסיית הקרוקודילים בחצי ואף יותר.

הקרוקודיל בולע את הקרפדה ומת תוך דקות מהארס המופרש מבלוטות על ראשן.

קצב ההתרבות של הקרפדות מהיר ושל הקרוקודילים איטי כך שהתמונה מדאיגה

וארגונים ירוקים אף תומכים בלית ברירה בפעולות המתה הומניות לקרפדות

ובלבד שלא תיכחד אוכלוסיית הקרוקודילים.

אצלנו מקפידים על איזון ביולוגי, כך שאין סכנה של ממש לאוכלוסיית הקרוקודילים...

שבוע נעים וטוב!

______________________________________________

 
טוב השדה - הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

אגריאור - פיקוח ואישור של תוצרת ומוצרים אורגנים

מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר