יציאה לקרב

3.10.2011

זרעי הקיץ הפכו שתילים ובכל יום מגש נוסף מגיע לגודל המדויק להיטמן באדמה

ולקשט את השדה שורות מנוקדות ירוק.

לשתול ערוגה שלמה לוקח כשלוש שעות בכפיפה, אבל אז מתרוממים,

מסתכלים אחורה בסיפוק ו...אופס, מגלים שחמישית ערוגה כבר נבולה.

בדרך כלל אנחנו סלחנים כלפי מזיקים, אפילו כשהם פוגעים לנו בשדה

אבל הפעם מדובר על החרק המבעית והמגעיל ביותר עלי אדמות,

אורכו כבוגר 10 ס"מ, נראה כמו חצי ג'וק חצי משוריין, יש לו עיניים קטנות וזוממות,

הליכה מתפתלת ומתחפרת, רגלי נתירה, כנפי חפייה, שיריון, מחושים, דורבנות חפירה,

הוא טורף וגם צמחוני, יודע לעוף, לשחות, להתחפר, לנתר

אם תגעו בו תחטפו ביס, צביטה או משהו אחר שעדיין לא הבנו פשרו אבל הוא כואב, מאוד.

בקיצור כל חלקי החרקים מרחבי תבל מרוכזים בחרק מזוויע אחד.

הוא חובב אדמה לחה ועשירה בקומפוסט ולכן מגיע בעיקר לאדמות אורגניות.

הוא כפוי טובה, לא בוחל באף ירק ולא שומר על האיזון בין החי לצומח,

הוא חופר מחילות מפותלות בעומק של כ- 30 ס"מ בסמוך לשורשי שתילים

ומחסל בלי הבחנה ובמהירות הכל, ה-כ-ל!.

פתח מחילה ליד שתיל חסה. שעה נוספת ונמצא במקום רק כמה עלעלים נבולים.

בילדותנו קראנו לו כלב מים, אבל אפילו השם האמיתי שלו מצמרר ערצב

הופתענו שילדים שהגיעו לחווה לא הכירו אותו כלל.

לצערנו עם התפשטות האיזורים המרוססים והפיתוח היישובי

נדיר שהם פוגשים קרפדה, צב, קיפוד, מרבה רגליים...

יאיר הקטן שאל: "ערצב זה חצי ערפד חצי צב"?

אחיו דוד אמר: "אין מצב"

יאיר אמר: "בטוח שכן, כמו ששלדג זה חצי שלד חצי דג"

דוד סיכם את הדיון ב"סבבה"

ואנחנו יצאנו למלחמה, קבענו יעדים, אסטרטגיות וטקטיקות והתחלקנו לפלוגות.

יצאנו מנקודת ההנחה שערצבים שונאים אור.

אחרת למה שיתחפרו עמוק באדמה ויעלו עליה רק בלילה?

הפכנו את אדמת הערוגות המחוררות וסינוורנו את האוייב- שיבין עם מי הוא מתמודד!

כשנחשפו האויבים ריססנו אותם במי סבון והם מיד התהפכו על הגב בלי נוע, יש!

היינו בטוחים שניצחנו.

השארנו גוויות בשמש בשביל שהחברים שלהם יבינו עם מי לא מתעסקים.

אבל כעבור חצי שעה התברר שהם רק התעלפו,

או נרדמו שטופים ומבושמים, או עשו עצמם מתים.

בכל אופן הם פקחו עיניים, חייכו לעברנו חיוך זדוני והתחפרו מיד חזרה

(התברר שיש לנו עסק עם אוייב מתוחכם).

פנינו לתוכנית ב'

פיזרנו את אפר השריפה לתוך המחילות (איך זה שבסוף הכל מתחבר?)

הערצבים התחילו להופיע על פני הקרקע, מסתבר שהם שונאי אפר

ומכיוון שאפר טוב לקרקע ודוחה חרקים פיזרנו אותו על פני כל השטח.

ואז...יוטה פום התאילנדי אמר שהוא הולך לכמה דקות

וחזר עם חברים שלו שיצאו למסע צייד בין הערוגות.

בהתחלה לא הבנו את פשר ההתגייסות הנלהבת,

הסתבר שמכיוון שרוב העובדים הזרים במרחביה עובדים בחקלאות קונבנציונאלית

הם לא פוגשים ערצבים והם, בניגוד אלינו דווקא שמחים לפגוש אותם.

כן, כן, גם זו לוחמה ביולוגית.

במזרח הרחוק ערצבים נחשבים למעדן והחברים שמחו על השלל הרב שאספו.

כמובן שלא נצליח למגר את כולם, אבל נצליח לדלל את האוכלוסייה

לפני שיעמיקו לאדמה לתרדמת החורף ובדרך נציל את רוב השתילים.

ויש בחווה אוייבים נוספים לערצב: בזים, תנשמות, שלדגים, אנפות.

ולמי שמתעקש לקבל מתכון תאילנדי לערצב מוקפץ, דאגנו גם לזה:

אוספים בצנצנת ערצבים, שופכים עליהם שמן,

הם מיד מאבדים הכרה (ראינו במו עינינו והזדעזענו),

מקפיצים על תבנית ברזל לוהטת,

מתבלים במלח.

שוברים לשניים ושולקים את הבשר מתוך הקליפה.

בתיאבון!

 
טוב השדה - הארגון לחקלאות ביולוגית אורגנית בישראל

אגריאור - פיקוח ואישור של תוצרת ומוצרים אורגנים

מדינת ישראל - משרד החקלאות ופיתוח הכפר